ההתייחסות לעבודה עם תינוקות בשיטת פלדנקרייז הנה
 האהובה עלי ולדעתי גם המיוחדת ביותר. יכולת הלמידה
 וההתפתחות אצל תינוקות מדהימה במהירותה ובעוצמתה, ואנו
 משתמשים ביכולות אלו במהלך השיעור. הרגישות לתחושותיו
 ורצונותיו של התינוק מקבלת חשיבות מכרעת באסטרטגית
 השיעור. דגש רב ניתן לשיתוף ההורים והמשפחה בתהליך
 הלימודי, המגע ואיכויותיו השונות ועל הדרכה לצורות משחק
 ותקשורת הקשורות למהלכי התפתחות תנועתיים.

 דרך ארוכה עובר התינוק במסלול ההתפתחותי עד שהוא "עומד
 על שתי רגליו". התהליך הארוך בהתמודדות עם שווי המשקל
 מתחיל בגיל צעיר ביותר במעברים הראשוניים מהגב אל הבטן.
 תנועות בסיסיות אלו סוללות את הדרך לארגון היציבה ושווי
 המשקל ומכינות את הקרקע לזחילה שמובילה לישיבה, עמידה
 והליכה. בתוך הפונקציות הגדולות כגון זחילה על גחון ועל
 ארבע, ישיבה ומעבר לעמידה, טמונות פונקציות יסודיות יותר
 כגון יניקה, קשר עין-יד, נשימה. מהלך התפתחותו התנועתית
 של התינוק נבנה נדבך על גבי נדבך. כדי לזחול צריך התינוק
 ללמוד להעביר משקל בשכיבה על הבטן. העברת משקל נעשית
 מתוך כוונה להגיע עם היד לחפץ מעניין ולאחוז בו, האחיזה
 מתפתחת דרך הקשר בין היד לעין שאמור להתרחש כבר
 בשכיבה על הגב בערך בגיל חודשיים. כדי לאחוז חפץ חייב
 להיות שימוש יעיל בכף היד ובאצבעות, המתפתח דרך הכנסת
 חפצים אל הפה, כאשר בצורה זו עושה התינוק היכרות עם
 העולם החיצון ועם מושג ה"אורינטציה". זהו תהליך אחד רציף,
 בו הצלחת כל שלב תלויה בהצלחת השלב שקדם לו.
 לעיתים, מסיבות שונות חלים שיבושים בהתפתחותו של
 התינוק. עיכוב ההתפתחות, שיבושים מוטוריים בפונקציות
 ההתפתחות, כגון מעבר מהבטן אל הגב, וזחילה. שיבושים
 נובעים מאי שימוש בתנועת הרוטציה היסודית במהלך
 ההתפתחותי, חוסר תיאום בטונוס השרירי בין השרירים
 הפלקסורים לאקסטנסורים, היוצרים הפרעה בתאום בין החלק
 הקדמי לאחורי. קושי נשימתי המופיע עם הגבלה בתנועת בית
 החזה והצלעות עלול ליצור בעיה בתיאום השרירי ובתנועתיות
 .השלד

 ניתוח פעולתו של התינוק מבחינה מכנית, בדיקת אופן השימוש
 בשלד ויעילותו, בדיקת יכולת ההפרדה (דיפרנציאציה) והתיאום
 אינטגרציה בין האיברים השונים תוך שימוש במוטיב הכוונה
מוטיבציה לפעולה, הם האמצעים הנדרשים כדי לשפר את
. איכות חייו


 תהליך השיעור